<h1>חדושי הר"ן — ע"ז</h1>
<h2>דף יד:</h2>
[ע"ז י"ג ע"א] יוליך הנאה לים המלח. קשיא ליה לר"ת ז"ל מדגרסינן בערכין בפ' המקדיש שדהו ההוא גברא דאחרמינהו לנכסי בפומבדיתא אתא לקמיה דרב יהודה א"ל שקול ד' זוזי אוחיל עלייהו ושדי בנהרא ולשתרו לך כמאן כשמואל וכו', והכא נמי לפרוק ולשדינהו בנהרא, וניחא ליה דמעשה דפומבדיתא מקרקעי הוה ולית להו תקנתא אלא בפדיה וכיון דמוקמת ליה אפדיון עביד ליה כשמואל דאמר הקדש שוה מנה שחללו על וכו', אבל הכא מטלטלי נינהו וכיון דאפשר להוליכם לים המלח קנסינן ליה להוליכם בעצמם, אבל רבינו אלפסי ז"ל כתב הכא דאי פריק להו בשוה פרוטה שפיר דמי, נראה שדעתו ז"ל דהכא תנא דינא והתם בערכין אשמעי' רב יהודה תקנתא, אלא שתמהני עליו כמ"ש ואי איפרוק להו בשוה פרוטה שפיר דמי דמשום פרסומי מלתא ד' זוזי בעינן וכעובדא דפומבדיתא דאמרי' התם אבל בזמן שאין בית המקדש קיים אפי' לכתחלה אי הכי אפי' פרוטה נמי לפרסומי מלתא.
<h2>דף יח.</h2>
[ע"ז ס"ח ע"ב] ר' שמעון לטעמיה דאמר אפי' איסור ואיסור לא מצטרפי דתנן וכו'. וא"ת דהא אתמר עלה בגמ' במס' מעילה בפרק קדשי מזבח ומי צריך ר' שמעון לצרופי והתניא ר' שמעון אומר כל שהוא למכות, תני אין צריכין לצרף, וכיון דאין צריכין לצרף קתני למאן דאכיל לאיסורין בעיניהו ולמלקות.0...
